"מחשבותי" נשלח בשליחות בארגנטינה
החיים הם מן דבר כזה שבלי רצון מושך אותך הרבה פעמים לכיוונים לא ברורים ולא בהכרח מובנים..
ואני מרגישה שזה היופי של השנה הזו..
שכל הזמן מלמדת אותי עוד דברים ופותחת לי את העיניים לעוד דברים..
ברוך ה' טוב לי ממש!!!!!!!!!!!!!!!!
בבית ספר מבינים אותי יותר.. מבינים מה אני רוצה מהם ואני יודעת לכוון את עצמי למטרות יותר מדויקות ומשימות מסוימות..
אין לי ספק שיש הרבה עבודה בבית ספר,יש הרבה יהדות להכניס הרבה ארץ ישראל ידע הזדהות..
הרבה עברית ובעיקר הרבה רוח חדשה הכל מאוד ישן ומקובע.
עכשיו אני יודעת לשים לעצמי למטרה לשנה הבאה של כאן להכניס כמה שיותר מסורת יהדות וידע והזדהות עם ארץ ישראל..
אבל באמת שקודם כל הרבה ידע כי באמת שיש פה מצב של בורות למשל: לא לדעת אם ירושלים בצפון בדרום במזרח או במערב..
אין לי ספק שהקשר שלי עם התלמידים במיוחד בגלל הרקע שלהם מאוד חשוב וגם זו משימה חשובה ולא פשוטה..
להעניק לילדים האלה כמה שיותר אהבה הרבה שמחה בתקווה שזה יתן להם הרבה כח ושמחה להתמודד עם כל מה שהם מתמודדים וחיים איתו..
המציאות בבית ספר היא מאוד מורכבת מצד אחד היא מקרבת יהודים שאם הם לא היו לומדים כאן אז הם היו מתבוללים ומצד שני זה מוריד את הרמה הבית ספרית.
ואז שוב ממורכבות הדברים צצה לה פתאום מחשבה שהדברים מאוד לא חד משמעיים.
כי מצד אחד זה באמת חשוב להביא תלמידים לבית ספר יהודי,
מצד שני אין פה באמת שום מוסד דתי ציוני מה שגורם לציונות הדתית כאן לאט לאט להתמוסס..
מה שגורם להרבה התחרדות והתעצמות הגטו היהודי שארץ ישראל זה לא דבר שמזיז להם בכלל ומה קורה ובטח שלא לעלות בכלל..
ואז שוב מגלים שבחיים הרבה פעמים דברים מתנגשים, כלום לא ברור וכל כך חד משמעי...
לכן כשקוראים כאלה דברים צריך לדעת על מה כן מוותרים או מה משלימים דרך מסגרות אחרות..
אין לי ספק שאפשר לשנות את המציאות הזו ואפשר להחזיר לפה הרבה דתיים ולהחיות פה שוב את הציונות הדתית אבל אין רצון מצד ההנהלה וגם אין ביקוש גדול ככה ששוב יש מה לשנות ולשפר אבל להחיות את הציונות הדתית זה מאוד מסובך גם אם יבואו רבנים ויקימו ישיבות וישיבות הסדר..
בגלל שיש פה הפרדה מוחלטת בין הבית ספר לבית כנסת והם בכל זאת באותו בניין ממש חשוב לי לתרום גם לבית כנסת.
ומידי פעם לעשות פעילויות בבית כנסת כמו טיולים קבלת שבת לילדים..שגם בבית כנסת ירגישו את הנוכחות שלי וגם לאנשים הטובים שמארחים אותי בחום ואהבה גדולה אתן קצת בחזרה ממה שהם נותנים לי..
גם כאן כמו בכל מקום יש מלאכים בלבוש אדם שהם בגדר אנשים טובים באמצע הדרך..
אנשים שדואגים לשלומי מה איתי ובמה אני זקוקה לעזרה..
אחרי 3 חודשים שאני פה אני יכולה להגיד שהמקום שהכי טוב לי ואני מרגישה הכי חלק בעולם זה הסניף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בסניף אני באמת מרגישה חלק נתינה הדדית,תרומה ,עשייה, ברכה, הצלחה, תמיכה, הבנה, רצון לתת ולקבל..
הרבה פעמים בשגרה זה נראה מסורבל ולא מועיל בגלל השפה אבל בסופו של דבר אין לי ספק ביעילות של ההשתלמויות,ביעילות של הנקודות למחשבה,של השיחות עידוד,של הצופרים,פשוט של הנוכחות השמחה והאנרגיה.
אין לי ספק שהקשרים שנוצרו הם קשרים טובים עמוקים ובונים בשבילי ובשבילם!!!!!!!!!!!!!!!!
פשוט טוב לי כאן.. אני מגלה עוד סוגים של אנשים,
עוד השקפות, עוד צורות חיים, מה שמאוד מסקרן, מעניין, מלמד ותורם לבניה האישית שלי במקום שאני נמצאת בו בחיים..
מה שמציק לי ויציק לי תמיד כאן זה הגלות הגלותיות..
זה נכון שהיהודים פה לא מושפלים ועלובים או חלילה שיש אנטישמיות גדולה..
בכלל לא! יש פה אזורים גדולים ויפים של יהודים הכל כשר זול נגיש וקיים..
ישבתי בבתי כנסת גדולים ומפוארים, תרתי משמע ישיבות עם אלפי יהודים שלומדים יומם וליל אבל אין להם טיפת זיקה מחשבה או ידע על ארץ ישראל..
זה נכון שגם הלימוד שלהם חשוב ומשפיע עלינו בארץ..
אבל אין להם טיפת זיקה מחשבה או קשר לארץ ישראל..
הם חיים בבועה של טוב שלדעתי תתפוצץ, אבל הם מאושרים ובטוחים שזנה לנצח..
יש פה אפילו מלונות,בתי נופש שזה של יהודים בלבד..לא לא זה לא בא מאנטישמיות או משו כזה זה אלא ההפך הגמור..
הם כל כך הרבה שהם בנו לעצמם מלונות...
נשמע חלומי יש בזה משו ללכת לחופש בלי בעיה של בריכה וכל זה אבל זה רק נראה כמה הם שקועים כאן ומשרישים פה יותר ויותר שורשים כאילו זה המקום האמיתי והנכון לחיות בו..
השפע פה הוא כל כך גדול, ההכשר אפילו לא יקר במיוחד ככה שזה אולי מסביר את הניתוק!!!!!!!!!!!!!!!
יש פה ניתוק מוחלט מארץ ישראל מעם ישראל היושב בציון גלות פשוטה כמשמעה..זה נורא..
ואני רואה את כל זה ואני אומרת באיזה שלבי גאולה מוזרים אנחנו..
אין לי ספק שבארץ אנחנו ממש חיים וחווים את הגאולה עם כל הקשיים שבדרך..
אבל כאן ההפך הגמור אני רק רואה איך אנשים משתקעים כאן ובונים לעצמם עולם טוב כאן רחוק מכל בגאולה האמיתית מארץ ישראל..
נסתרות דרכי ה' וזה אין לי ספק זה ממש נראה שני תהליכים מנוגדים
הלוואי והבועה הזו תתנפץ בקרוב ונזכה לקיבוץ גלויות אמיתי של יהודים שנוטשים את הגלות, לא בגלל חסרון של ממון או של אנטישמיות אלא בגלל שירגישו את החסרון האלוקי ושל קדושת ארץ ישראל..
שירגישו גלות ולא רק ילכו ויתעצמו ויבנו פה אימפריה ויכו ככאן שורשים אלא בארץ ישראל..
שנזכה לבניין ירושלים במהרה בימנו אמן סלה בכאב על הגלות הזו אבל שמחה על העובדה שאני פה כדי לחבר ולקשר טיפה אל ארץ ישראל..
בתקווה לפגוש אתכם בעוד חודש בערך בעזרת ה' בזכות החתונה של יצחק
שנשמע הרבה בשורות טובות ישועות ונחמות הרבה אושר שמחה טוב והצלחה בכל מעשי ידכם הפרטיים והכללים
אוהבת כל כך וכל כך מתגעגעגעגעגעת סיון
|