לחץ להגדלה
עדי וסיון
לחץ להגדלה
אמא ענת וסיון
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
שיר לזכר סיון
(לחץ להשמעה)
התנערי מעפר קומי
(לחץ להשמעה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
רחלי דדוש הדליק/ה נר לזכרה ב-27/11/2014: "סיוני, כל-כך הרבה זמן עבר.. את חסרה לכולנו. אוהבת אותך.".
 
משה וברכה קלינגל הדליק/ה נר לזכרה ב-30/04/2014: "עברו 5 שנים ועדיין קשה שאת לא איתנו. נזכור אותך תמיד!".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר סיון בן-בשט דבירי, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר סיון בן-בשט דבירי, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
יום העצמאות בארגנטינה 

אז ככה מיותר לציין שהיה פה קשה ובודד, מלא בגעגועים לארץ ישראל..


בודד כמובן לא פיזית אלא רגשית..


אבל בכל אופן היה כאן תהלוכה של כל תנועות הנוער........ היה באמת יפה.


אחרי זה הייתה תפילה חגיגית בבית הכנסת שמרוב מיעוט האנשים לא הייתה ממש חגיגית אבל לא נורא..


אחרי זה ביום הזיכרון עשיתי טיקסון צנוע על יאיר וחוץ מזה לימדתי בכיתות עליו..


זהו, בזה תמו האירועים ועכשיו חוזרים לשגרה,  


קצת מלאה בגעגועים אבל יודעת שזה יעבור בשניה ששבוע הבא  שנתחיל עם ההתארגנות לל"ג בעומר..


מחכה לשמוע מימכם באמת מי שכותב לי מקבל תגובה בחזרה..


הרבה אושר שמחה וטוב


אוהבת ומתגעגעגעגעת המון סיון


"מחשבותי" נשלח בשליחות בארגנטינה 

החיים הם מן דבר כזה שבלי רצון מושך אותך הרבה פעמים לכיוונים לא ברורים ולא בהכרח מובנים..


 


ואני מרגישה שזה היופי של השנה הזו..


שכל הזמן מלמדת אותי עוד דברים ופותחת לי את העיניים לעוד דברים..


ברוך ה' טוב לי ממש!!!!!!!!!!!!!!!!


 


בבית ספר מבינים אותי יותר.. מבינים מה אני רוצה מהם ואני יודעת לכוון את עצמי למטרות יותר מדויקות ומשימות מסוימות..


אין לי ספק שיש הרבה עבודה בבית ספר,יש הרבה יהדות להכניס הרבה ארץ ישראל ידע הזדהות..


הרבה עברית ובעיקר הרבה רוח חדשה הכל מאוד ישן ומקובע.


עכשיו אני יודעת לשים לעצמי למטרה לשנה הבאה של כאן להכניס כמה שיותר מסורת יהדות וידע והזדהות עם ארץ ישראל..


אבל באמת שקודם כל הרבה ידע כי באמת שיש פה מצב של בורות למשל: לא לדעת אם ירושלים בצפון בדרום במזרח או במערב..


אין לי ספק שהקשר שלי עם התלמידים במיוחד בגלל הרקע שלהם מאוד חשוב וגם זו משימה חשובה ולא פשוטה..


להעניק לילדים האלה כמה שיותר אהבה הרבה שמחה בתקווה שזה יתן להם הרבה כח ושמחה להתמודד עם כל מה שהם מתמודדים וחיים איתו..


המציאות בבית ספר היא מאוד מורכבת מצד אחד היא מקרבת יהודים שאם הם לא היו לומדים כאן אז הם היו מתבוללים ומצד שני זה מוריד את הרמה הבית ספרית.


ואז שוב ממורכבות הדברים צצה לה פתאום מחשבה שהדברים מאוד לא חד משמעיים.


כי מצד אחד זה באמת חשוב להביא תלמידים לבית ספר יהודי,


מצד שני אין פה באמת שום מוסד דתי ציוני מה שגורם לציונות הדתית כאן לאט לאט להתמוסס..


מה שגורם להרבה התחרדות והתעצמות הגטו היהודי שארץ ישראל זה לא דבר שמזיז להם בכלל ומה קורה ובטח שלא לעלות בכלל..


ואז שוב מגלים שבחיים הרבה פעמים דברים מתנגשים, כלום לא ברור וכל כך חד משמעי...


לכן כשקוראים כאלה דברים צריך לדעת על מה כן מוותרים או מה משלימים דרך מסגרות אחרות..


אין לי ספק שאפשר לשנות את המציאות הזו ואפשר להחזיר לפה הרבה דתיים ולהחיות פה שוב את הציונות הדתית אבל אין רצון מצד ההנהלה וגם אין ביקוש גדול ככה ששוב יש מה לשנות ולשפר אבל להחיות את הציונות הדתית זה מאוד מסובך גם אם יבואו רבנים ויקימו ישיבות וישיבות הסדר..


בגלל שיש פה הפרדה מוחלטת בין הבית ספר לבית כנסת והם בכל זאת באותו בניין ממש חשוב לי לתרום גם לבית כנסת.


ומידי פעם לעשות פעילויות בבית כנסת כמו טיולים קבלת שבת לילדים..שגם בבית כנסת ירגישו את הנוכחות שלי וגם לאנשים הטובים שמארחים אותי בחום ואהבה גדולה אתן קצת בחזרה ממה שהם נותנים לי..


גם כאן כמו בכל מקום יש מלאכים בלבוש אדם שהם בגדר אנשים טובים באמצע הדרך..


אנשים שדואגים לשלומי מה איתי ובמה אני זקוקה לעזרה..


אחרי 3 חודשים שאני פה אני יכולה להגיד שהמקום שהכי טוב לי ואני מרגישה הכי חלק בעולם זה הסניף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


בסניף אני באמת מרגישה חלק נתינה הדדית,תרומה ,עשייה, ברכה, הצלחה, תמיכה, הבנה, רצון לתת ולקבל..


הרבה פעמים בשגרה זה נראה מסורבל ולא מועיל בגלל השפה אבל בסופו של דבר אין לי ספק ביעילות של ההשתלמויות,ביעילות של הנקודות למחשבה,של השיחות עידוד,של הצופרים,פשוט של הנוכחות השמחה והאנרגיה.


אין לי ספק שהקשרים שנוצרו הם קשרים טובים עמוקים ובונים בשבילי ובשבילם!!!!!!!!!!!!!!!!


פשוט טוב לי כאן.. אני מגלה עוד סוגים של אנשים,


עוד השקפות, עוד צורות חיים, מה שמאוד מסקרן, מעניין, מלמד ותורם לבניה האישית שלי במקום שאני נמצאת בו בחיים..


מה שמציק לי ויציק לי תמיד כאן זה הגלות הגלותיות..


זה נכון שהיהודים פה לא מושפלים ועלובים או חלילה שיש אנטישמיות גדולה..


בכלל לא! יש פה אזורים גדולים ויפים של יהודים הכל כשר זול נגיש וקיים..


ישבתי בבתי כנסת גדולים ומפוארים, תרתי משמע ישיבות עם אלפי יהודים שלומדים יומם וליל אבל אין להם טיפת זיקה מחשבה או ידע על ארץ ישראל..


זה נכון שגם הלימוד שלהם חשוב ומשפיע עלינו בארץ..


אבל אין להם טיפת זיקה מחשבה או קשר לארץ ישראל..


הם חיים בבועה של טוב שלדעתי תתפוצץ, אבל הם מאושרים ובטוחים שזנה לנצח..


יש פה אפילו מלונות,בתי נופש שזה של יהודים בלבד..לא לא זה לא בא מאנטישמיות או משו כזה זה אלא ההפך הגמור..


הם כל כך הרבה שהם בנו לעצמם מלונות...


נשמע חלומי יש בזה משו ללכת לחופש בלי בעיה של בריכה וכל זה אבל זה רק נראה כמה הם שקועים כאן ומשרישים פה יותר ויותר שורשים כאילו זה המקום האמיתי והנכון לחיות בו..


השפע פה הוא כל כך גדול, ההכשר אפילו לא יקר במיוחד ככה שזה אולי מסביר את הניתוק!!!!!!!!!!!!!!!


יש פה ניתוק מוחלט מארץ ישראל מעם ישראל היושב בציון גלות פשוטה כמשמעה..זה נורא..


ואני רואה את כל זה ואני אומרת באיזה שלבי גאולה מוזרים אנחנו..


אין לי ספק שבארץ אנחנו ממש חיים וחווים את הגאולה עם כל הקשיים שבדרך..


אבל כאן ההפך הגמור אני רק רואה איך אנשים משתקעים כאן ובונים לעצמם עולם טוב כאן רחוק מכל בגאולה האמיתית מארץ ישראל..


 


נסתרות דרכי ה' וזה אין לי ספק זה ממש נראה שני תהליכים מנוגדים


 


הלוואי והבועה הזו תתנפץ בקרוב ונזכה לקיבוץ גלויות אמיתי של יהודים שנוטשים את הגלות, לא בגלל חסרון של ממון או של אנטישמיות אלא בגלל שירגישו את החסרון האלוקי ושל קדושת ארץ ישראל..


שירגישו גלות ולא רק ילכו ויתעצמו ויבנו פה אימפריה ויכו ככאן שורשים אלא בארץ ישראל..


שנזכה לבניין ירושלים במהרה בימנו אמן סלה בכאב על הגלות הזו אבל שמחה על העובדה שאני פה כדי לחבר ולקשר טיפה אל ארץ ישראל..


בתקווה לפגוש אתכם בעוד חודש בערך בעזרת ה' בזכות החתונה של יצחק


שנשמע הרבה בשורות טובות ישועות ונחמות הרבה אושר שמחה טוב והצלחה בכל מעשי ידכם הפרטיים והכללים


 


אוהבת כל כך וכל כך מתגעגעגעגעגעת סיון


 


מכתב לל"ג בעומר בארגנטינה 

היה פשווט חג מעוווווווווולה!!!!!!!!!!!!!!!



אז נכון לא עשינו מנגל ולא היה אספות עצים ולא רבנו אם לשלם חמשה עשרה שקל או שמונה עשרה..



אבל היה מעולה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!



עשינו ארוחה יפה וחגיגית וקישטנו יפה וזה לא היה חובה....



ישבנו בשולחן אחד ארוך כולנו והיה ממש כיף הרצנו צחוקים...



פתאום גיליתי כמה הם חלק ממני לכל דבר..



נזכרנו במלא טעויות שפעם עשיתי בספדית... כמו שאמרתי בכיתה PICE BIMKOM PAS



שזה בספרדית פיפי במקום שלום.. אמרתי שתהיה לנו שנת פיפי במקום שתהה לנו שנת שלום..



ואז התחלתי להרגיש קצת את הסוף.....



אבל יש עוד זמן אז אני מתעסקת בזמן שכן יש לי כאן..



פשוט צחקתי וקרנתי מאושר היה לי פשוט כיף חיים..



אני מחכה לשמוע מימכם מה קורה איתכם.



.אני כנראה מסיימת השרות בסוף אוגוסט ואחר כך עושה טיול קצר ומגיעה לישראל לראש השנה בעזרת ה'..



אני מרגישה שהדברים ממש זורמים ברוך ה' טוב לי שאני ממצה את התקופה כאן ובאמת מצליחה ליצור לפחות חלק ממה שאני רוצה ומחפשת..



נשיקות הרבה אושר שמחה וטוב אוהבת המון המון ולמרות הכל ממש מתגעגעת נתראה בקרוב יחסית מה זה ארבע חודשים מול שבע שאני כבר כאן???????????????


הספד שסיון כתבה בשליחותה בארגנטינה לאח של בילי גוטמן שנהרג בעזה. 

יום הזכרון- סיון בארגנטינה שרות לאומי.

ארבע שנים עברו...
ארבע שנים שאנחנו כאן ואתה לא...
ארבע שנים שהכאב לא מרפה.. כל חג כל תאריך כל יום שוב ושוב.
נדמה כאילו זה היה לפני גע יום ראשון ו' תמוז הגעתי לאולפנא לחוצה למדי,
מתכונת בלשון שכדאי שאני אצליח בניגוד לכל המסחנים במשך השנה..
הולכים לתפילה ואחרי אביה מבקש לשיר שיר.. ולפי השיר אני מבינה כבר שקרה משו..
משו לא טוב..
ואז אביה מודיע אתמול בעת פעילות של צה"ל בעזה נהרג חזקי גוטמן אח של בילי גוטמן מבית אל...
לא לא נכון.. זה טעות אח של בילי?? האח המדובר האח שהיא לא הפסיקה לדבר עליו? שלא הפסיקה לעשות איתו שטויות, לשלוח הודעות??????????????
טוב אז רגע איפה בילי? ללכת אליה? מתי ההלויה??????????
בנות תעשו את המתכונת אנו נתחשב בכם אח"כ נוציא מכאן הסעה להלוויה.. 
 בלית ברירה אני מתיישבת ועושה את המתכונת.. מקיפה מהר תשובות מנסה להתרכז אבל למי בכלל אכפת אני צריכה ללכת אל בילי...
פתאום אני נזכרת היום החתונה של אבי בלוט רגע מה אני יעשה איך אני אספיק????????????
מהר מהר אני מסיימת את המתכונת ומתקשרת לאבא לשאול מתי נוסעים היום לחתונה. ?
הוא עונה לי ואני מבינה שאני לא אוכל להיות עם בילי כי אנחנו צריכים להיות ביחד לחופה..
אבא ואני הולכים לפחות להתחלה וכשמתחיל מסע ההלויה מבית הכנסת אנו
נוסעים...
איזה עולם הפכפך אבא שמלווה את בנו למנוחת עולמים ואילו אבא אחר בשמחה
מלווה את בנו לחופה..
איזה ציני העולם הזה..
כמה בכיתי בחופה ולא יודעת אם מהתרגשות או על חזקי אני רק זוכרת שבכיתי..
מאז שבוע מטורף הביתה- בית אל- הביתה -בית אל
באמצע עוד הלויה של נריה שבו ועוד פגוע בגבעה הצרפתית... וזה לא נגמר...
השתדלתי להיום איתך כמה שיותר אך רצה הקב"ה אחרת והייתי צריכה להספיק עוד הלוויה ועוד שבעה...
הזמן עובר ונראה כאילו הפצע לא מרפה..
כאילו הזמן ממשיך אבל אנחנו לא ממשיכי איתו אלא הוא ממשיך לבד..
אבל ככה זה רק נראה משפחת גוטמן גדלה לבינתיים נולדו אחיינים נוספים גיסים וגיסות,
בילי סיימת תיכון היית מאמינה??????????????
סיימת שנתיים שרות ולכל מקום לקחת איתך את חזקי ובכל מקום הכירו את חזקי שמת לב?
תראי לי מישו שמכיר אותך ולא מכיר את חזקי??????????
הכאב הוא גדול ומי אני שאדבר לא חוויתי את הכאב הזה בעצמה שאת כאבת.
אני מסתכלת בתמונות שפעם נתת לי של חזקי נזכרת בכל הסרטונים של כל האזכרות וחזקי תמיד מחייך תמיד עושה שטויות, תמיד מצחיק תמיד עם אנשים סביבו..
אז עכשיו אתם מתאספים סביבו עם צביטה בלב ופצע שלעולם לא יגליד מוחים דמעה כי מאחוריה יש חיוך..
למה חיוך חיוך, כי אין זכרון מחזקי שהוא לא מתוק שהוא לא צחוקים שהוא לא מלא הומור...
כי אם כל הזכרונות שלנו מחזקי הם מתוקים ומלאי שמחה אז כנראה שזו הצוואה הלא כתובה שהוא השאיר לנו..
זה לא קל ולפעמים נראה בלתי אפשרי..
אני בטוחה שלא פעם העצב שואב אותך פנימה ולא מרפה...
אבל בילי אהובה שלי את יודעת שתמיד חזקי רצה שתהיי מאושרת, תמיד שתעשו שטויות וצחוקים...
נכון, הוא חסר וזה חסרון נצחי אך מצד שני יש איך למלא אותו במידה כלשהיא..
המידה הכלשהיא הזו היא להמשיך לחיות חיים שמחים, חיים של עשי'ה, חיים של עזרה לזולת, חיים שבהם את ממשיכה את כל אותם מעשים של חזקי כדי שהחסרון שלו פחות יורגש..
אני מסתכלת על הארבע שנים האלה ואני נפעמת איזה משפחה איזה כוחות איזו עוצמה...
לא כל המשפחות כאלה ואת יודעת את זה... את רואה יותר משפחות שכולות מממני..

אני פה רחוק רחוק אבל עמוק עמוק בלב איתך, מרגישה???????????????????????????
קשה לי ואפילו מאוד מוזר לי אזכרה ראשונה של חזרי שאני לבד יעמוד ואתפלל מנחה ואגיד תהילים ואהיה עם העצב והזכרון הזה לבד..
אבל אני יודעת שאי שם רחוק רחוק בבית אל הרחוקה ישנה משפחה חזקה ומדהימה שאמנם לתקוםה הקרובה קצת מורידה את הראש כי יום הזכרון מגיע
אבל המשפחה הזו ובילי במיוחד יודעים תמיד להרים את הראש בחזרה ולהמשיך את החייםבמלוא עוצמתם, במלוא השמחה, כי זו בעצם הצוואה הלא כתובה של חזקי..
בילי אהובתי תהיי חזקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איתך עמוק עמוק בלב למרות שאני כאן רחוק פיזית..
שולחת את מיטב הכוחות החיבוקים והמילים שאני יכולה לשלוח מחכה לשמוע ממך
אוהבת המון המון המון
סיון


טיול לפרו- יום שני כ"ו אייר תשס"ו 

 


 


שלום לכוולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


מה שלומכם????????????.


אני יודעת שזה מעצבן לקבל אמייל כללי ועוד להתאמץ ולפתוח אותו כקובץ אבל זה מה יש..


אני בלחץ מטורף של זמן ובסופו של דבר כולם רוצים לדעת איך היה בפרו אז זה ככה ומבטיחה שמי שיגיב אני אגיב באופן אישי..


אז לכבוד זה שהגיע חג הפסח ואיתו היומטוב שני שזו קללה של הגלות החלטתי לקחת חופש וללכת אל פרו.. כן כן קצת רחוק אבל לא נורא..


אז פרו נמצאת צפונית פחות או יותר לארגנטינה..


אז ביום ראשון י"א ניסן לקחתי מטוס מארגנטניה החמה והלחה ונסעתי ללימה שיותר גבוהה וברוך ה' פחות לחה כי שמה התחיל הסתיו בניגוד לארגנטינה..


ואז נסעתי לאיקה שזה מקום ליד לימה העיר בירה של פרו.. שמה יש דיונות ענקיות שעושים עלהם סקי והיה פשוט שווה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


אל תדאגו לא דילגתי על סלטה יפה ומכובדת אבל בסך הכל היה טוב..והיה ממש כיף..


יום אחרי זה הלכנו לאיקה שזה אי קטן ונחמד עם הרבה כלבי ים דולפינים ציפורים מהרבה סוגים ובעיקר מקום יפה..


בעיקרון לימה ברובה נראת כמו חאן יונס פחות או יותר אבל השכונה שבה היהודים כמובן ממש לא אלא כמו איזה רמת אביב גימל..


חג ראשון עשיתי אצל הרב זיק שהוא הבן של....והוא רב מטעם הסוכנות בלימה של הקהילה היהודית.. איש מקסים והיה סדר ממש יפה..


כמובן שערב חג התגעגעגעגעגעגעתי המון המון וגם הרבה דמעות זלגו בזמן הדלקת נרות אבל היה מספיק כיף אחר כך ככה שהתגברתי..


היה קצת קשה אבל שווה כל רגע...................................


......באופן די מפתיע עליתי את זה קצת מהר מידי ולכן חטפתי קצת סחרחורת אבל לא התיאשתי עליתי עד הסוף ובדרך למטה כבר לא עמדתי בזה ולכן הקאתי..ואז חטפתי התקף אסטמה קצר שלא ממש ברור מאיפה הוא בא אבל הוא בא.. וחבורת גרמנים מצוידים נתנה לי משאף והכל בא על מקומו בשלום.. הנה אני חיה אני יושבת וכותבת לכם..


יום אחר כך אחרי שראיתי שאני חיה ונושמת התאמצתי התעלתי על עצמי ועליתי על סוס ועשינו טיול סוסים.. כן גם אני לא האמנתי שזה קורה שאני מעיזה להתקרב לסוסים אבל מסתבר שיסמניקים סתאם עשו מעצמם ומהחיה הזו כזו רעה ואלימה..


את החג העברנו במיסיון של בית חבד וכמובן היה מלא מטיילים ישראלים והיה ממש נחמד חוצמזה שכמעט חשבתי שאני אידיוטית שאני לא אומרת יחי המלך המשיח אחרי כל משפט ולא מאמינה שהוא חי. אבל אל חשש עליי המיסיון לא עבד..


ואז טיילנו קצת בעיר עצמה קוסקו והיה יפה ונחמד..


את שבת העברנו שוב אצל הרב וביום ראשון חזרנו לארגנטינה..


כמובן שפגשנו ישראלים בלי סוף והיו כל מיני פיצוחים כמו לפגוש את שילי הבת שרות פתאום.. חברים של אחים של וכאלה..


זהוא.. היה כיף וממש יפה..


עכשיו התקופה היא עמוסה בארועים חוץ מהמערכת הרגילה והצפופה ככה שהזמן ממש לחוץ ומנוצל כמו שחיכיתי ואני ממש מרוצה..


יש יום השואה אחרי יום הזכרון אחרי יום העצמאות אחרי לג בעומר אחרי יום ירושלים אחרי שבועות אחרי טיפה רוגע ואז שלושת השבועות תערוכת מקדש ואז טיול ואז הביתה..


כן כן זה הלוז לזמן הקרוב אתם יכולים להתחיל לספור עוד ארבע חודשים פחות או יותר אני בארץ..


ברוך ה' השפה הרבה יותר קלה ובככלל בבית ספר יש המון עבודה ויש לי תפקידים יותר מוגדרים..


מכירה יותר את האנשים נוצרו קשרים ואני ממש מרוצה לא הייתי מותרת על השנה הזו לרגע.


זהו מחכה לשמוע מכל אחד ואחד ממכם באמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


ומבטיחה שמי שיכתוב יקבל ממני יחס גם.. הרבה אושר שמחה וטוב אוהבת ומתגעגעגעת המון המון סיון


 


 


המסע לפולין. 
אני עומדת מול 7 טון עפר של בני אדם.
ברקע נשמע הפיוט ונתנה תוקף:
"כמה יעברון וכמה יבראון מי יחי'ה
ומי ימות... מי במים ומי באש...
אמת כי אתה יוצרם,
ואתה יצרם, כי הם בשר ודם:
אדם יסודו מעפר וסופו לעפר.."
אדם יכול להיות בסופו אפר ואבק שום דבר,
משהו שהזמן מבלה אותו משהוא שהזמן
עושה אותו רע עד שמיתכלה.
אבל הוא יכול להיות גם בסופו אדם
שהשאיר חותם בעולם, משפחה, אנשים שתרם להם,
שבנה עמל של תורה של חיים של חסד של עשי'ה.
ברגע שאדם משאיר כאן משהוא שאפשר להמשיך
הוא לא עפר סתם!!!
הוא אדם שעוזב אל עולם אחר חדש ושונה...
כי זכרון זה המשך של משהוא קיים...
וברגע שאדם היה קיים השאיר דרך חיים
מעשים קטנים, סביבה שהשפיע עליה, תרם משהוא
אז שהוא ילך יהיה זכרון להמשיך...
זה תמצית האדם! זה מה שהופך אותו בזוף
לא רק לעפר ואפר...

 
אם יש לך חומר מתאים מפרי עטה אנא שלח על כך הודעה למנהל האתר.
 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©